פוסט מס' 1- "דברים טובים ולא טובים בחמ"ד"
בפוסט אתמקד בין דבר טוב בחמ"ד לדבר לא טוב לאחר מכן אתייחס לנושאים שהיו בכיתה.
דבר טוב- והוא מובהק מאד ואף ייחודי לחינוך הממלכתי דתי. זהו המגזר היחידי המצליח לשלב בתוכניות הלימודים הקבועה לכלל המגזרים לימודי קודש שהם חלק עיקרי מתוכניות הלימודים בנוסף לתוכניות היוצאות לכלל המגזרים.
היכולת לשלב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול, יוצרת דורות של תלמידים היכולים לשלב בין שתי תחומים משמעותיים ומהותיים לפיתוח החברה ושמירה על הזהות הדתית, בכך מתגשם חזון הציונות של הראי"ה הכהן קוק.
מאידך ישנו גם דבר לא טוב בחמ"ד- הנתונים המתפרסמים ע"י משרד החינוך בשנים האחרונות המתארים את ההישגיות בתחומי לימודי החול לא מציגים באור חיובי את היכולות שילוב בין מקצועות החול והקודש. (יש לציין שישנם גורמים רבים שבעכבותיהם מוסדות החמ"ד לא מובילים בראש הרשימה, ע"פ האיור הבא)
ניתן לראות באיור זה שמתוך רשימת בתי הספר היסודיים ישנם רק 3 בי"ס מהחמ"ד הנמצאים בכלל הרשימה.
האיור הבא מתייחס לחט"ב.
ניתן לראות עלייה קטנה בחט"ב, אך לאחר שמביטים בתחתית הרשימה המצב נראה עגום.
איור זה מראה את דירוג מצב מוסדות החינוך בישראל כאשר מוסדות החינוך הממלכתי דתי מובילים במספרם.
לסיכום:
מערכת החינוך הממלכתי דתי צריכה לעשות חשבון נפש ולהעמיק בעצמה, עכב הישגיה הנמוכים מאד ביחס לכלל האוכלוסייה, מערכת החמ"ד תצטרך לשאול "האם השיגי התלמידים במקצועות החול יורדים בעכבות דגש על מקצועות לימודי הקודש?"
בשיעור בכיתה חולקנו לקבוצות ומטרתנו הייתה לכתוב על הדף דברים הטובים בחמ"ד ולא טובים לאחר זאת צרכנו למיין לקבוצות שנקבעו את הדברים הטובים והלא טובים.
כדי להבין מהו 'מיון' ו'הכללה' ואיך מחלקים ואת מה ממיינים. ראיתי לנכון להוסיף על שתי כלים אלו החשובים בלמידה אם כלומד צעיר ואם כלומד מבוגר.
'מיון' ו'הכללה' באים ממשפחת ה'אסטרטגיות למידה'.
אסטרטגיות למידה- היא הליך או תוכנית פעולה המיועדים להשגת מטרות לימודיות בצורה יעילה.
בפוסט אתמקד בין דבר טוב בחמ"ד לדבר לא טוב לאחר מכן אתייחס לנושאים שהיו בכיתה.
דבר טוב- והוא מובהק מאד ואף ייחודי לחינוך הממלכתי דתי. זהו המגזר היחידי המצליח לשלב בתוכניות הלימודים הקבועה לכלל המגזרים לימודי קודש שהם חלק עיקרי מתוכניות הלימודים בנוסף לתוכניות היוצאות לכלל המגזרים.
היכולת לשלב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול, יוצרת דורות של תלמידים היכולים לשלב בין שתי תחומים משמעותיים ומהותיים לפיתוח החברה ושמירה על הזהות הדתית, בכך מתגשם חזון הציונות של הראי"ה הכהן קוק.
מאידך ישנו גם דבר לא טוב בחמ"ד- הנתונים המתפרסמים ע"י משרד החינוך בשנים האחרונות המתארים את ההישגיות בתחומי לימודי החול לא מציגים באור חיובי את היכולות שילוב בין מקצועות החול והקודש. (יש לציין שישנם גורמים רבים שבעכבותיהם מוסדות החמ"ד לא מובילים בראש הרשימה, ע"פ האיור הבא)
ניתן לראות באיור זה שמתוך רשימת בתי הספר היסודיים ישנם רק 3 בי"ס מהחמ"ד הנמצאים בכלל הרשימה.
האיור הבא מתייחס לחט"ב.
ניתן לראות עלייה קטנה בחט"ב, אך לאחר שמביטים בתחתית הרשימה המצב נראה עגום.
איור זה מראה את דירוג מצב מוסדות החינוך בישראל כאשר מוסדות החינוך הממלכתי דתי מובילים במספרם.
לסיכום:
מערכת החינוך הממלכתי דתי צריכה לעשות חשבון נפש ולהעמיק בעצמה, עכב הישגיה הנמוכים מאד ביחס לכלל האוכלוסייה, מערכת החמ"ד תצטרך לשאול "האם השיגי התלמידים במקצועות החול יורדים בעכבות דגש על מקצועות לימודי הקודש?"
בשיעור בכיתה חולקנו לקבוצות ומטרתנו הייתה לכתוב על הדף דברים הטובים בחמ"ד ולא טובים לאחר זאת צרכנו למיין לקבוצות שנקבעו את הדברים הטובים והלא טובים.
כדי להבין מהו 'מיון' ו'הכללה' ואיך מחלקים ואת מה ממיינים. ראיתי לנכון להוסיף על שתי כלים אלו החשובים בלמידה אם כלומד צעיר ואם כלומד מבוגר.
'מיון' ו'הכללה' באים ממשפחת ה'אסטרטגיות למידה'.
אסטרטגיות למידה- היא הליך או תוכנית פעולה המיועדים להשגת מטרות לימודיות בצורה יעילה.
בתחום החינוך אסטרטגיות למידה מתייחסות לכלים ודרכי הפעולה שאותן מאמץ התלמיד בכוחות עצמו או דרך הוראה מפורשת, במטרה להבין וללמוד חומר חדש או להכין מטלה. אסטרטגיות למידה יעילות יכולות להוביל לשיפור משמעותי בהישגים אקדמאיים.
'מיון' ו'הכללה' שייכים לאסטרטגית החשיבה שמיועדות לייעל תהליכים לוגיים,כגון: מיון, הכללה, השוואה, הסקת מסקנות, יצירתיות ועוד.
רציונל השימוש באסטרטגיות אלו- יוצרים בתלמידים חשיפה למטלת חשיבה גבוהה. היכולת להתחלק לקבוצות יוצרת מגוון רחב של נושאים, שלאחריה התלמידים נדרשים למיין ע"פ קריטריונים שנקבעו בשיעור את דעותיהם שעלו בשיח הקבוצתי. מטלה המשלבת בתוכה 'מיון' ו'הכללה' מגבשת הן ברמה הקבוצתית והן ברמה
האישית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה