פוסט 6- לימודי מקצועות הקודש בחמ"ד.
בחינוך הממלכתי דתי ישנו דגש על לימודי מקצועות הקודש בשילוב מקצועות החול. דבר זה מתבצע מגילאי היסודי ועד סוף שנות התיכון. המטרה-מצוינות בתחומי הקודש והחול.
לפני מס' שנים בהיותי תלמיד ישיבה תיכונית ניתן היה להרגיש את המרוץ\מרדף אחר תעודת הבגרות הנכספת. בתקופה זו העומס הלימודי היה רב מאד, חלקו הושפע בעקבות לימודי הקודש (בישיבות התיכוניות נערכת בגרות בגמרא+ תושב"ע ברמת 5 יח"ל בנוסף תנ"ך ברמת 5 יח"ל, מקצועות שבמוסדות אחרים לא נדרשים להם למעט תנ"ך ברמת 3 יח"ל) עכב תחושות אלו למקצועות הקודש שהם מעמסה לא בהכרח יוצרות אהדה בקרב התלמידים למקצועות הקודש.
אצלי לא הייתה אהדה רבה למקצועות אלו עכב כך.
ברצוני לציין נקודה נוספת, בגיל ההתבגרות המאוחרת (16-18) ישנה מרדנות הבאה לידי ביטוי בצורה אינדיבידואלית בכל תלמיד, לדוגמא: 'הרצון לפרוק מעליי דברים אשר אני מחויב להם' (דת), 'הרצון לצאת מהמסגרת' (אי רצון להיבחן במבחני הבגרות כחלק ממרדנות ) 'הרצון למרוד במוסד הלימודים' (חוקי המוסד: לעשן כשאסור,לא לקום לתפילות, טלוויזיה בחדרי הפנימייה) וכו'...
בנוסף, מבחני הבגרות בתחומי הקודש נערכים בגילאי ההתבגרות המאוחרים (מבחני הבגרות מתחילים מכיתות: י'-יב')
דבר זה מהווה קושי מנטלי על התלמיד, שכן הוא מוכרח ללמוד למקצועות אלו ולהצליח בהם אחרת לא יהיה זכאי לתעודת הבגרות ממוסד הלימודים בו הוא לומד. דבר זה יוצר בתלמיד תחושת סלידה כלפי מקצועות אלו שאולי בעתיד, אותו תלמיד כבר לא ירצה ללמוד מקצועות קודש מתוך סקרנות, או רצון להרחיב את הידע וכו'..
סיכום:
מוסדות החמ"ד נותנת דגש על שילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול, אך לא תמיד לימודי הקודש נעשים מתוך מקום של חוויה ולמידה פורה ומשמעותית (לרוב לא, תלוי במורה\מחנך) עכב כך תלמידים בוגרי החמ"ד לא בהכרח ירצו להמשיך את הלמידה התורנית לאחר סיום הלימודים עכב תחושת עומס, אי חיבור פנימי לתכנים.
ברצוני להציע, שישיבות תיכוניות (מוסדות החמ"ד) לא יכפו את מקצועות הקודש על התלמידים, אלא התלמיד יבחר האם לגשת לבגרות בתנ"ך ברמה של 5 יח"ל או 3 יח"ל, האם לגשת לבגרות בגמרא ברמה של 5 יח"ל או שיסתפק בבגרות בתושב"ע של 3 יח"ל.
בכך אין הרגשה\תחושה של עומס לימודי כי התלמיד בוחר לעצמו את המסלול בו הוא רוצה ללמוד, בכך גם אין כפייה ללמוד מקצועות הקודש בכדי להיות זכאי לתעודת הבגרות. ייתכן ואותם תלמידים יגלו הנאה, סקרנות ורצון להרחיב את ידיעותיהם בלימודי הקודש.
*נושא השיעור היה "לימודי מקצועות הקודש בחמ"ד" התמקדתי דווקא בלימוד מקצועות הקודש בזמן התיכון לקראת מבחני הבגרות.
בחינוך הממלכתי דתי ישנו דגש על לימודי מקצועות הקודש בשילוב מקצועות החול. דבר זה מתבצע מגילאי היסודי ועד סוף שנות התיכון. המטרה-מצוינות בתחומי הקודש והחול.
לפני מס' שנים בהיותי תלמיד ישיבה תיכונית ניתן היה להרגיש את המרוץ\מרדף אחר תעודת הבגרות הנכספת. בתקופה זו העומס הלימודי היה רב מאד, חלקו הושפע בעקבות לימודי הקודש (בישיבות התיכוניות נערכת בגרות בגמרא+ תושב"ע ברמת 5 יח"ל בנוסף תנ"ך ברמת 5 יח"ל, מקצועות שבמוסדות אחרים לא נדרשים להם למעט תנ"ך ברמת 3 יח"ל) עכב תחושות אלו למקצועות הקודש שהם מעמסה לא בהכרח יוצרות אהדה בקרב התלמידים למקצועות הקודש.
אצלי לא הייתה אהדה רבה למקצועות אלו עכב כך.
ברצוני לציין נקודה נוספת, בגיל ההתבגרות המאוחרת (16-18) ישנה מרדנות הבאה לידי ביטוי בצורה אינדיבידואלית בכל תלמיד, לדוגמא: 'הרצון לפרוק מעליי דברים אשר אני מחויב להם' (דת), 'הרצון לצאת מהמסגרת' (אי רצון להיבחן במבחני הבגרות כחלק ממרדנות ) 'הרצון למרוד במוסד הלימודים' (חוקי המוסד: לעשן כשאסור,לא לקום לתפילות, טלוויזיה בחדרי הפנימייה) וכו'...
בנוסף, מבחני הבגרות בתחומי הקודש נערכים בגילאי ההתבגרות המאוחרים (מבחני הבגרות מתחילים מכיתות: י'-יב')
דבר זה מהווה קושי מנטלי על התלמיד, שכן הוא מוכרח ללמוד למקצועות אלו ולהצליח בהם אחרת לא יהיה זכאי לתעודת הבגרות ממוסד הלימודים בו הוא לומד. דבר זה יוצר בתלמיד תחושת סלידה כלפי מקצועות אלו שאולי בעתיד, אותו תלמיד כבר לא ירצה ללמוד מקצועות קודש מתוך סקרנות, או רצון להרחיב את הידע וכו'..
סיכום:
מוסדות החמ"ד נותנת דגש על שילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול, אך לא תמיד לימודי הקודש נעשים מתוך מקום של חוויה ולמידה פורה ומשמעותית (לרוב לא, תלוי במורה\מחנך) עכב כך תלמידים בוגרי החמ"ד לא בהכרח ירצו להמשיך את הלמידה התורנית לאחר סיום הלימודים עכב תחושת עומס, אי חיבור פנימי לתכנים.
ברצוני להציע, שישיבות תיכוניות (מוסדות החמ"ד) לא יכפו את מקצועות הקודש על התלמידים, אלא התלמיד יבחר האם לגשת לבגרות בתנ"ך ברמה של 5 יח"ל או 3 יח"ל, האם לגשת לבגרות בגמרא ברמה של 5 יח"ל או שיסתפק בבגרות בתושב"ע של 3 יח"ל.
בכך אין הרגשה\תחושה של עומס לימודי כי התלמיד בוחר לעצמו את המסלול בו הוא רוצה ללמוד, בכך גם אין כפייה ללמוד מקצועות הקודש בכדי להיות זכאי לתעודת הבגרות. ייתכן ואותם תלמידים יגלו הנאה, סקרנות ורצון להרחיב את ידיעותיהם בלימודי הקודש.
*נושא השיעור היה "לימודי מקצועות הקודש בחמ"ד" התמקדתי דווקא בלימוד מקצועות הקודש בזמן התיכון לקראת מבחני הבגרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה